כמה ביקשתי להיות מישהי אחרת
גבוהה יותר, שדופה, כזאת שלא מצליחה להשמין,
עם ציצי קטן ושובב, שיער חלק וגולש ורווח בין הירכיים
כמה ביקשתי להיות אחרת
אסופה, שאינה רגשנית, רציונלית
שאינה דרמטית
לא מתפרצת, לא מתרגשת, לא בוכה
כמה ביקשתי להיות אחרת
עם סיפור חיים מסועף ומרתק,
מעניינת יותר, אשת העולם, ברוכת הכשרונות ולמודת הניסיון
מקובלת, מוערצת, מוערכת ומורמת מעם,
כזו שגברים נופלים שדודים לרגליה - ולה לא אכפת
אז עשיתי את מה שיכולתי לעשות
החלקתי את השיער
הדחקתי רגשות
וניהלתי את העולם מתוך הראש, בהתאם לסיפור הרצוי
שיקרתי פה ושם לפלפל את סיפור חיי וגם גרתי בחו״ל
אנשים מסוימים השארתי בחיי, כי זה ישב בול
הגברים, עם חלקם ניהלתי משחקי כוח
ובאלה שהלבבות נקשרו, נאחזתי חזק עד שנחנקנו
מצאתי את היוגה,
עד שהבנתי את מהותה, היא סיפקה להכרתי מילים של רוח
יציבות מדומה שבילבלתי כמרכז,
צידוק והסבר של הניכור מעצמי כהתבוננות.
ואת מה שלא יכולתי לשנות?
תיעבתי, הדחקתי - עד שהתהפכה לי הבטן, כואבבבבת
מתפרצת החוצה.
גברת! זה לא יעזור לך!!!
הרי אני - כל כך כל כך אני.
סוערת, מתפרצת ורגישה
מתולתלת,
גמדה עסיסית בעלת קימורים
כל תנועה פנימית נרשמת על פניי. פרצוף פוקר - זה לא המשחק שלי.
יש לי חיים ״רגילים״
יש לי אבא ואמא, אח ואחות, כלב וחתולה
אני נשמה אינסופית, בגוף שאוהב לרקוד ולזוז
לא יכולתי להיות אחרת - נולדתי אני וכך גם אמות.
ידע עתיק וגם חדש שמתגלה אליי כל יום - מגלה לי אותי,
על היופי והכיעור - והם כולם אני.
אני עומדת מול מראה, רואה את הכל, מה שנשקף מולי.
זה - מה - יש.
מתמסרת לגלי הרגש, שסוחפים אותי לעומקים ולגבהים.
בדיוק שאני חושבת שאני כבר גולשת מנוסה
בא גל ומטיח אותי כנגד סלע
לעתים גם צפה בנחת, בהרפיית המאמץ מתמסרת.
היי אני! אני מתאהבת
עוד לא התננחתי באהבה - שוב אני משתנה.
צץ לו תלתל לבן וקמטוט
קול בראש שלא נשמע לפני
עוד חלק בליבי שלא הכרתי
עוד דפוס שרק עכשיו זיהיתי
כמה חמקמקה היא האני,
כמה היא מרגשת
*
*
*
*
*
בתמונה - מיוזעת על מזרן יוגה.
אחרי רגעי חסד, שלא הייתי בכלל.
וכן. עם כל האהבה העצמית, עדיין מפלטרת את תמונותיי לדעת 🤦♀️
