כמה פעמים כבר שמעתם את זה, נכון?
אולי כבר יודעים את זה?
אומרים את זה בעצמכם?
אבל כמה מאיתנו באמת מיישמים?
נכון,
היוגה היא בריאה וכלי עוצמתי בהחלמה והתמודדות עם פציעות ומחלות.
אבל יוגה היא גם לא בשביל זה.
נכון, היוגה מגמישה ואפשר לעשות עם הגוף דברים מדהימים שנראים וואו באינסטוש - אבל היא בטח לא בשביל זה.
אין המטרה היא להתגמש או להתחזק, זו רק תופעת לוואי מבורכת.
תרגול היוגה,
אם יש מטרה, אז היא אחרת לגמרי.
להשתחרר מהגוף.
להשתחרר מהמגבלות של הגוף וכל מה שנלווה אליו - הזהות, הפירוד, הסבל שבקיום האנושי.
הגוף, הוא רק עוד כלי בשחרור ממגבלות הכלי.
האסאנות (תנוחות היוגה) הן רק צורות גיאומטריות אנרגטיות על מנת להבין את התנועה הפנימית שלנו.
כשאנחנו מקדשים את הצורה - חטאנו למטרה
בתרגול האסאנות, אנחנו מסירים באופן הדרגתי וקשוב את ההטבעות שהחיים (והחיים שלפניהם) הותירו בנו.
ריפוי הגוף דרך התרגול לדוגמא בכאבי גב כרוניים , אנחנו לא מטפלים נקודתית רק בגוף, אלא מקלפים שכבות של עומסים, קשיים וחסימות שנובעים מההתרחקות שלנו מהמהות האמיתית שלנו.
כשאנחנו רחוקים מהמהות שלנו, ומזדהים עם הקיום הנפרד שלנו מהעולם,
כשאנחנו בהצמדות אל הזהות הגוף ועסוקים בכל מה שכרוך בלהעצים ולתחזק את הצרכים של אלה ואלה היקרים לנו (ביטחון, מעמד, כסף וכו׳) - המתחים והחרדה הופכים להיות המציאות,
הדאגות שרובן אינן מתקיימות במציאות
הסכנות והפחדים, ההתניות והציפיות
כל אלה, מונעים מאיתנו לנשום עמוק,
כתוצאה מכך הנשימה לא מנותבת היטב והזרימה בגוף גם הפיזיולוגית (דם, נוזלי לימפה וכיו״ב) וגם האנרגטית פוסקת מלהתקיים.
האסאנות מטרתן לקלף את השריון, להשיב את ההתבוננות לחוויה לא תלות בתוצאה, ומעל הכל לרווח ולפתוח את הגוף אל הנשימה.
הנשימה - היא נקודת המיקוד.
נקודת האפס - בה אנחנו כיחידים מתחברים אל הנשגב, אל הבורא,
אל האחדות שהיא היוגה. כשאתם הולכים לשיעור היוגה השבועי שלכם, אל תחפשו את היכולת החדשה. אל תחפשו את המתיחה העמוקה ביותר. אל תנסו לנצח שום דבר או אף אחד.
השרישו את המבט ואת תשומת הלב בנשימה עמוקה ומודעת,
הגוף כבר ינוע בעצמו, ברכות, בנינוחות - אל עומק המנח הבא. היו שם במודעות מלאה ואולי קצת בהשתאות - איך הכל קורה מעצמו.
בתמונה - צורות 📐
נכתב בעקבות שני תרגולים מרגשים - שבהם נפלה ההבנה של כוח הנשימה.
זה מרגש אותי כל פעם מחדש להיות חלק במסע של המתרגלים איתי 🙏🏼